הגדרת דלקות כתף
דלקות כתף הן מצב רפואי שבו רקמות הכתף נפגעות ומתנפחות, גורמות לכאב ומגבילות את תנועת המפרק. דלקות אלו יכולות להיגרם ממגוון סיבות, כולל פציעות, שימוש יתר, או מחלות אוטואימוניות. הן משפיעות על מגוון רחב של אנשים, מספורטאים ועד לאנשים מבוגרים.
תסמינים
התסמינים העיקריים של דלקות כתף כוללים כאב, נוקשות, והגבלת תנועה. הכאב עשוי להחמיר בלילה או בעת ביצוע תנועות מסוימות. רבים מדווחים על קושי בהרמת היד מעל לראש או בביצוע פעולות יומיומיות כמו לבישת בגדים או הושטת יד לחפצים גבוהים. לעיתים, המטופלים עשויים לחוש חולשה באזור הכתף והזרוע.
שיטות אבחון
האבחון של דלקות כתף מתחיל בבדיקה פיזית מקיפה על ידי רופא אורתופד או רופא ספורט. הרופא יבחן את טווח התנועה של הכתף ויבצע מבחנים ספציפיים לזיהוי מקור הכאב. בנוסף, ייתכן שיידרשו בדיקות הדמיה כגון רנטגן, אולטרסאונד או MRI כדי לקבל תמונה מפורטת יותר של מבנה הכתף ולזהות נזקים ספציפיים לרקמות.
אפשרויות טיפול
הטיפול בדלקות כתף מותאם אישית לכל מטופל ותלוי בחומרת המצב ובסיבה לדלקת. אפשרויות הטיפול כוללות מנוחה, שימוש בקרח או חום, נטילת תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה, ובמקרים מסוימים, זריקות סטרואידים. פיזיותרפיה היא חלק חשוב מהטיפול, מסייעת בשיפור טווח התנועה וחיזוק השרירים סביב הכתף. במקרים חמורים או כרוניים, ייתכן שיידרש טיפול כירורגי.
הכנה לטיפול
ההכנה לטיפול בדלקות כתף כוללת איסוף מידע מפורט על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, כולל פציעות קודמות ופעילויות יומיומיות שעלולות להשפיע על הכתף. חשוב להגיע לפגישה עם הרופא מוכנים עם רשימת שאלות ותיאור מפורט של התסמינים. במקרה של טיפול פיזיותרפי, יש להתכונן לתהליך ארוך טווח ולהיות מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בתרגילים ובשינויים בהרגלי היומיום.
פרטי הטיפול
הטיפול בדלקות כתף מתחיל בדרך כלל באמצעים שמרניים. זה כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) להפחתת כאב ודלקת, יחד עם תרגילי מתיחה ותרגילי חיזוק עדינים. פיזיותרפיה היא חלק מרכזי בטיפול, ומטרתה לשפר את טווח התנועה ולחזק את השרירים התומכים בכתף. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על זריקות קורטיקוסטרואידים להפחתת דלקת חמורה.
סיכונים ותופעות לוואי
הסיכונים ותופעות הלוואי של טיפול בדלקות כתף תלויים בסוג הטיפול. תרופות נוגדות דלקת עלולות לגרום לבעיות במערכת העיכול, בעוד שזריקות סטרואידים, אם ניתנות בתדירות גבוהה מדי, עלולות להחליש את הגידים והרצועות. טיפול פיזיותרפי, אם לא מבוצע נכון, עלול להחמיר את הכאב. במקרים נדירים של טיפול כירורגי, קיימים סיכונים הקשורים להרדמה ולזיהומים.
טיפול לאחר הפרוצדורה
לאחר הטיפול הראשוני, חשוב להמשיך במעקב רפואי ובתרגול קבוע כדי למנוע הישנות של הדלקת. זה כולל המשך תרגילי חיזוק ומתיחה, שמירה על יציבה נכונה, והימנעות מפעילויות שעלולות לגרום למאמץ יתר על הכתף. שינויים בסביבת העבודה או בפעילויות היומיומיות עשויים להיות נחוצים כדי למנוע לחץ מיותר על הכתף. מעקב קבוע אצל הרופא או הפיזיותרפיסט חשוב להערכת ההתקדמות ולהתאמת תוכנית הטיפול לפי הצורך.